#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. כשמתענים בערב שבת או יו&quot;ט, האם משלימים או לא	לר' יהודה אליבא דר&quot;ע ור&quot;מ אליבא דר&quot;ג אין משלימים. ולר' יוסי, ויתכן גם חכמים בדעת ר&quot;ג שמשלימים, וכן פסק רב הונא, וכן הלכה	עירובין מא.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: ב ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו. ג' אינם רואים פני גהינום. ג' מתים כשהם מספרים. מי הם, ולמאי נפק&quot;מ?	גוים, רוח רעה ודקדוקי עניות -&nbsp;&nbsp;מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו. נפק&quot;מ למבעי רחמים. דקדוקי עניות, חולי מעין והרשות וי&quot;א גם אשה רעה - אינם רואים פני גיהינום [ות&quot;ק חולק באשה רעה שמצוה לגרשה, ואידך זמנין דכתובתה מרובה או שיש לו בנים ממנה]. נפק&quot;מ לקבולי באהבה. </p>חולי מעים, חיה והדרוקון - מתים כשהם מספרים. נפק&quot;מ למשמושי בהו זוודתא.</p>	עירובין מא:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: ד כיצד מעמידים את דברי ר&quot;נ אמר שמואל 'יצא לדעת אין לו אלא ד' אמות'?	שאם יצא לדעת אפ' החזירוהו גויים אין לו אלא ד' אמות	עירובין מא:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: ה מי שאין לו אלא ד' אמות ונצרך לנקביו האם מותר לו לצאת. ומה יעשה אם הוא פיקח?	גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ומותר ואם פיקח שיכנס לתחום וכיון שנכנס יש לו את כל התחום.	עירובין מא:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: ו פירות שיצאו חוץ לתחום מה דינם בשוגג ובמזיד בחוץ ובחזרו למקומם?	לת&quot;ק תמיד יאכלו חוץ מבמזיד בחוץ. וכן פסק רב פפא שפירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו מותרים בטלטול, שאנוסים הם.לר' נחמיה וראב&quot;י תמיד אסורים באכילה חוץ מבשוגג במקומם. ומכאן שסוברים שאם יצאו במזיד וחזרו שאסורים בטלטול.</p>(והלכה כת&quot;ק שכן פסק רב פפא, וכתבו תוס' שגם בשוגג חוץ למקומם שלא דיבר רב פפא בפירוש, הלכה כת&quot;ק.)</p>	עירובין מא:		ד'
